תוכנית ספינינג חינוכית לאסירים בבית הסוהר 

סיכום ספינינג טיפולי-

פרויקט מאסר ראשון

ביס"ר צלמון 2010

חברת sport for life

סיכום פרויקט –הקניית דרכי התנהגות באמצעות ספינינג

הקדמה

קבוצת ספינינג הינה קבוצה חינוכית-טיפולית אשר התקיימה בביס"ר צלמון מתאריך 14.3.2010 עד 7.7.2010 סה"כ  12 מפגשים.  הקבוצה נועדה  לפרויקט מאסר ראשון שהינו פרויקט חינוכי-טיפולי-תפקודי  במסגרתו משתתפים האסירים השפוטים למאסר ראשון  במגוון רחב של קבוצות  המונחות ע"י עובדים סוציאליים, ק. חינוך ומדריכים חיצוניים שמטרתו מניעת חזרתם למאסר נוסף ויציאתם משערי בית הסוהר  כאזרחים נורמטיביים, תורמים ומועילים לחברה.

מסגרת הקבוצה הייתה קבועה  וכללה פידול על האופניים  בזמנים משתנים ( מכ-15 דק' ועד כשעה) לאחר מכן התקיים דיון  בהנחיית ק. חינוך לנה גרבק ומדריך, ספורט טיפולי, אלון שוורץ על תחושות המשתתפים בעקבות הפעילות הגופנית המאומצת  ובנוסף נבנתה תוכנית נושאית לכל מפגש בה התמקדה השיחה ואשר  התאימה לסוג הפידול, הזמן והמוסיקה באותו מפגש.

מטרות

1.      קבלת כלים ואמצעים שישמשו את המשתתפים בהתמודדותם עם מצבי לחץ וקושי המתקיימים בהווייתם  ובחייהם כקבוצה וכיחידים.

2.      העלאת  הדימוי העצמי,המסוגלות האישית וה"אני יכול" של משתתף..

3.      יכולת הובלה ומנהיגות.

תהליך

התוכנית נבנתה בצורה הדרגתית מהקל אל הכבד.-תוך התייחסות תכנית רלוונטית לכל שלב. במקביל נעשה שימוש בספינינג כאמצעי המחשה להתמודדות עם קושי ומגבלות שישנם בחיי היומיום.

פירוט התוכנית:

* 2 המפגשים הראשונים  התמקדו  בהיכרות , כללי בטיחות בהתנהלות מול הכלי,  כללי התנהגות בקבוצה ,  אינפורמציה לגבי ספורט ותזונה נכונה, נהלים בזמן  פידול, גבולות. (במפגשים אלה זמן הפידול היה מ15-20 דק' על מנת לחוש את הכלי)

* 4 המפגשים הבאים התמקדו בדיונים לגבי התמודדות עם לחץ, קושי, מה עוזר לנו במצבי משבר, מה יכול להוריד מוטיבציה, איך ההתמודדות בספינינג ממחישה את מה שקורה בחיים האמיתיים בחוץ (זמן הפידול במפגשים אלה נע בין 30 דק'- 45 דק')

* 3 המפגשים הבאים התמקדו בדימוי העצמי של כל משתתף, בדיון שמנו דגש  על הכוח הקבוצתי שעוזר מאוד בהתמודדות עם זמן הפידול הארוך של כשעה, אל מול הדימוי האישי (לא מעט משתתפים אמרו לא הפסקתי בגלל הקבוצה, לא רציתי לאכזב חברים...) דיברנו על כך שבחוץ לא תמיד יש קבוצת תמיכה שיכולה להיות שם והתמקדנו על העוצמות של כל משתתף בפני עצמו להתמודד ולא לוותר.

* בשני המפגשים הבאים- בהקשר לנושא הקודם ועל מנת להעצים עוד יותר כל משתתף בפני עצמו החלטנו להתמקד בנושא  מנהיגות ויכולת הובלה...דיברנו על ההבדל בין מנהיג מתוקף האישיות ומנהיג מתוקף הסמכות, ההבדל בניהם והקשר בניהם...בהמשך נתנו לכל משתתף להוביל את הקבוצה בפידול  כ-10 דק' על מנת לחוש מהי הובלת קבוצה, איך מרגיש "מנהיג",  ומהי מנהיגות בחיינו.

* במפגש האחרון התמקדנו בתחושות של המשתתפים בקבוצה, מה למדנו, משוב, מה כל משתתף לוקח איתו להמשך, עד כמה כל משתתף התחבר לתכנים, לדיונים, מה ניתן היה להוסיף וכדומה.

אז מה היה לנו...

במפגשים הראשונים מעבר לבירור הנהלים  וחוקי ההתנהגות בקבוצה רוב הדיונים התמקדו בכאבים הפיזיים שיש אחרי הפעילות הגופנית, מה עושים איתם, מה רצוי לאכול לפני/אחרי ספינינג וכו'

* במפגש  הרביעי אחד המשתתפים הרגיש שהוא לא מסוגל לפדל יותר וירד מהאופניים לפני הזמן, בקבוצה התפתח דיון לגבי ההשפעה של הירידה שלו מהאופניים על הקבוצה, על המוטיבציה שלהם, חלק טענו כי זה פגע ברצונם להמשיך ואמרו שגם הם רצו להפסיק בעקבותיו... דיברנו על  ההשפעה של היחיד בקבוצה ואיך הכוח הקבוצתי עוזר לנו להמשיך ולא לוותר.

* במפגש החמישי  לאסיר אחר התקלקלו האופנים ולמרות שהיו אופנים חלופיים הוא בחר לא להמשיך, לטענתו הוא מוכן לעבוד רק על האופנים שלו...הדיון התמקד בכך שבמצב של לחץ  פתאומי הוא בחר לא להתמודד ולא חיפש לעצמו תחליף אלא ויותר...אסיר אחר העלה את הנושא של פחד שלו לרזות, הוא  מרגיש שהספינינג זה רק ספורט, הוא עושה זאת למען הקבוצה ולא מרגיש שזה תורם לו משהו מעבר, אך עם זאת הוא רוצה להמשיך  כי הוא חלק מקבוצה ולא בשביל עצמו....דיברנו והתייחסנו לתחושותיו ועודדנו אותו להמשיך ולראות מה יקרה בהמשך.

אסיר שבפעם הקודמת  ירד מהאופניים כי "לא יכל להמשיך"  הפעם סיים עם כולם למרות שהפידול היה ארוך מפעם קודמת...הוא דיבר על חווית ההצלחה שלו, על כך שחש שלא ויתר לעצמו, כמו כן, טען כי זה בזכות הקבוצה, והכוח שלה, בפעם הקודמת הרגיש שהירידה שלו הורידה מוטיבציה לכולם ולכן הפעם החליט לא לוותר...כחומר למחשבה העלינו שאלה- מה היה קורה אם הוא היה לבד... האם היה מתמודד או  מוותר ומה זה אומר...

* במפגשים הבאים התמקדנו על הדימוי העצמי בהקשר למפגשים האחרונים... במפגש השישי אסיר אחד לא הרגיש טוב, היה לו קשה לפדל אך הוא החזיק מעמד כמעט עד הסוף ולא נשבר הוא ירד מהאופנים 5 דק' לפני כולם...הקבוצה נתנה לו פידבק חיובי שלמרות שלא הרגיש טוב, לא ויתר לעצמו, לא נשבר והגיע כמעט לסוף. לטענתו עשה זאת בגלל הקבוצה, אם היה לבד לא היה מחזיק אפילו חצי מהדרך. בהקשר הזה נכנסנו לעומק הנושא איך אני מסוגל להתמודד גם לבד...איך אני לא נשבר במצבי קושי שיש בחיים, מה/מי יכול לעזור לי וכדומה.

* במפגש השביעי העמקנו את נושא הדימוי העצמי והמסוגלות האישית. אסיר שיתף בהתמודדות שהיתה לו באגף- אסיר מסוים דיבר איתו "לא מכובד" בגלל טלפון, לטענתו אמר שבמקרים אחרים הוא היה מזמן מתפרץ והולך מכות, טען שפעם ראשונה בחיים הוא החזיק את עצמו ולא ענה.,  הוא מרגיש שהאיפוק היום בשבילו הוא כוח,  שהצליח להתמודד כשהיה שם לבד כחלק ממה שדיברנו בקבוצה- איך אני מתמודד בלי קבוצת התמיכה שלי, איך העוצמות שלי באות לידי ביטוי גם כשאני לבד.

* במפגש העשירי והאחד עשר העמקנו את השיחה בנושא של הובלה ויכולת מנהיגות על חיי.  משתתפים העלו את דעתם לגבי מהי מנהיגות מתוקף אישיות ומתוקף סמכות...טענו שבלי מנהיגות בחייך  אתה לא יכול להוביל ולהנהיג חיים של אף אחד אחר...בלי שאתה לוקח אחריות על החיים שלך אתה לא יכול לקחת אחריות על אף אחד אחר.

הודענו שבמפגש הבא כל משתתף יתנסה בחוויית הובלת הקבוצה ויצטרך להכין תוכנית קטנה מה הוא הולך לעשות עם הקבוצה,.

במפגש הבא כל משתתף הוביל את הקבוצה במשך כ-10 דקות,  התחושות שהועלו היו של כוח, שזה נותן הרגשה מאוד טובה כשאתה מוביל וכולם אחריך, המשתתפים  נהנו והרבה מהם אמרו כי היו רוצים עוד התנסויות בהובלת קבוצה.

מפגש סיכום

מפגש הסיכום התאפיין ברמה אמוציונאלית גבוה...כל משתתף אמר מה למד ובמה הקבוצה תרמה לו. הרבה מהם דיברו על כך שגילו עוצמות וכוחות שלא ידעו על קיומם... דיברו על כך שהסמיכות בין ההתמודדות  הפיזית  לשיחה לגבי הכוחות שלנו בהתמודדות בחוץ המחישה להם עד כמה הם מסוגלים, טענו שיש הבדל עצום בין רק "לדבר" על כוחות לבין להרגיש קושי, לא לוותר לעצמך, להגיע למטרה, להרגיש תחושת מסוגלות ומהי חווית הצלחה ב"לייב", כלומר, הרבה יותר מוחשי וברור כשמדובר בהתנסות אמיתית של קושי.

-משתתף אחד דיבר על כך שהוא מרגיש ששום דבר לא עומד בפני הרצון, ולמרות שפעם אחת הרגיש שהוא לא מסוגל יותר וירד לפני הזמן מהאופניים במפגשים אח"כ הוא החזיק עד הסוף והצליח וזה בגלל הרצון העז וזה שהוא לא "ויתר" לעצמו.

- משתתף נוסף דיבר על כך שבהתחלה היה מאוד סקפטי, לא הבין מה הקבוצה תתרום לו ובשביל מה,.. עם הזמן  הרגיש ש"נפל האסימון", הרגיש שבקבוצה למד מהי סובלנות ויכולת התמדה, דיבר על הכוח הקבוצתי שמאוד עזר לו לא ליפול וגם להקשיב ליכולות שלך עד כמה אתה מסוגל- לדבריו לא תמיד צריך לתת את המקסימום בהתחלה אלה לשמור כוחות, להקשיב לגוף שלך על מנת לסיים ולא ליפול באמצע...עדיף לעשות יותר לאט ולהגיע למטרה מאשר ליפול באמצע הדרך.

- משתתף נוסף דיבר על כך שתוך כדי הפידול עלו לו תמונות של התמודדות בחיים האמיתיים, איך הוא לא הצליח להתמודד שם ופה הוא מרגיש שהוא מסוגל למרות שיותר קשה לו מאשר בחוץ, אמר שהוא ראה בדמיונו את הקשיים, ראה איך הוא מצליח להתמודד ולא מוותר.

- משתתף נוסף דיבר על כך שבהתחלה לא הבין מה מטרת הקבוצה, פחד לרזות וראה בזה ספורט בלבד, עם הזמן למד התמדה מהי, איך מרגישים כשלא מוותרים. מרגיש שתוך כדי הקבוצה הגיע לתובנה שהוא גם מסוגל להגשים את החלום שלו להיות ספר, טען כי תמיד אהב לספר אנשים אבל הרגיש שהוא לא מספיק טוב בזה, למרות שהוא קיבל תעודת הצטיינות בקורס ספרות הוא עדיין לא האמין...בקבוצה למד להאמין בעצמו, ביכולותיו כיום מרגיש שהוא יודע שהוא יכול. אמר "אם התמודדתי עם הספינינג למרות שלא עשיתי ספורט בחיים אני מסוגל להתמודד עם הכל..."

- משתתף נוסף דיבר על כך  שהבין את הרציונאל של הקבוצה מהתחלה אך לא הבין מה הקבוצה תתרום לו. טען כי למד הרבה על עצמאות, כח, יכולת התמדה,...אמר כי הרגיש שהספינינג גיבש אותם כקבוצה, אם אחד היה מפסיק זה היה משנה לו משהו מבחינת המוטיבציה והיה רצון עז לקום ולעזור לאותו משתתף להמשיך ולא לוותר...מרגיש מהו הכוח הקבוצתי...הגיבוש עזר לכולם לא לוותר ובמפגשים האחרונים כבר ראו את השינוי, כולם המשיכו עד הסוף ולא ויתרו, כך גם בחיים האמיתיים, צריך למצוא את הקבוצה/המשפחה שתהיה שם בשבילנו כדי לעודד ולעזור וכמובן להאמין שאנחנו יכולים.

סיכום

בתום קבוצת ספינינג לפרויקט מאסר ראשון ניתן לומר כי למשתתפים בכלל הפעילויות  במהלך התקופה האמורה ניתנו כלים שונים שיש בהם על מנת לשפר את יכולת ההתמודדות עם מצבי קושי שונים המתקיימים כדרך קבע בהוויית חיינו.

התהליך המשותף התחיל כאשר לא מעט מהמשתתפים היו סקפטיים  והביעו ספקות לגבי נחיצות הקבוצה ומטרותיה. ואשר באו לידי ביטוי במפגשים הראשונים בתהליך.

עם הזמן, והתפתחות הדיונים ושיתוף האסירים בקבוצה בקשיים, בדילמות, בכך ש"לא מוותרים" והבאת דוגמאות לכך שבחיים הם ויתרו לא מעט פעמים במצבים שיכלו להתמודד,  הרגשנו שלקראת סוף הפרויקט  למשתתפים היו תובנות עמוקות לגבי עצמם, לגבי העוצמות והחוזקות שלהם, לגבי יכולת ההתמודדות שלהם במצבי לחץ וקושי וגם מהי חוויית ההצלחה....מה מרגישים כשעובדים קשה, לא נופלים ונשברים ומצליחים, עד כמה זה ממלא ומספק....כמו כן, הרגשנו שהעברנו כלים להבנת קונפליקטים ויכולות הטיפול בהם דרך דוגמאות שהביאו המשתתפים. במהלך הקבוצה דיברנו על מגוון נושאים חשובים לצורך התקדמות הדרגתית גם בקושי הפיזי וגם בהבנת העוצמה של כל משתתף כחלק מקבוצה וכאינדיבידואל אשר יכול להפוך למנהיג של חייו האישיים בהתחלה ושל משפחתו וילדיו בהמשך.

לסיכום הרגשנו כי התכנים המתוכננים הועברו בהצלחה רבה, המשתתפים נתנו משוב חיובי ומלמד...ו"אם בזה עסקינן- דיינו!"

הפקת לקחים:

1.      יש להיות גמישים עם נושאי המפגשים, יש לתכנן למקסימום 4 מפגשים מראש ולראות את זרימת הקבוצה, עד כמה התכנים מדברים אליהם, כמו כן,ניתן לשנות בהתאם.

2.      הוספנו את נושא המנהיגות שלא היה מתוכנן מראש (בתכנון המוקדם רצינו לדבר על יכולת להתמודד עם שינוי-לעשות פידול עם מוסיקה משתנה כל הזמן ולראות יכולת  התמודדות) אך בחרנו לעסוק בנושא ההעצמה על מנת לתת למשתתפים לגלות על עצמם עוד כוחות שלא ידעו על קיומם והדבר תרם מאוד לכך.

3.       יש משמעות חזקה לשילוב השיחה של המדריך וק. החינוך, והתכנון המשותף של התכנים. עבודה משותפת  מביאה את הדיונים לרמה גבוהה מאוד, גם לחילוקי דעות בינינו היתה משמעות חיובית, הבאנו דוגמא איך לא תמיד מסכימים ועדיין מכבדים את הדעה השונה משלך.

4.      ברצוני לציין את שיתוף הפעולה המקצועי שהיה עם אלון, העבודה  המשותפת, ההתגברות על המכשולים והמוטיבציה האמיתית להצלחת הקבוצה הובילו אותנו למקום איכותי, מקצועי ומתגמל ועל כך יישר כח!

חברת sport for life  מפעילה תוכניות חינוכיות רבות באמצעות הספורט .

לפרטים על תוכניות נוספות ניתן להיכנס לאתר החברה www.sportforlife.co.il